פסק-דין בתיק ת"א 1575-05

התובענה

1.         לפניי תובענה כספית מטעם גנץ נכסים בע"מ (להלן:" התובעת 1") ומטעם גנץ רמת רחל בע"מ (להלן:" התובעת 2") כנגד עינרם החברה לבנין ועסקים בע"מ (להלן:" הנתבעת 1") וכנגד מר אהרון אהרונוב, מנהל הנתבעת 1 (להלן:" הנתבע 2") לתשלום סכום של 3,410,000 ש"ח. זאת, בגין נזקים, אשר נגרמו להן, לטענתן, בשל מצג שווא, אשר הוצג ע"י הנתבעים,  ובגין השבת כספים אשר, לטענתן, נלקחו מהן ע"י הנתבעים, במרמה ותוך עשיית עושר ולא במשפט. כל זאת, במסגרת התקשרותם של הצדדים בעסקת קומבינציה.

יצויין, כי התיק עבר לטיפולי בחודש אוקטובר 2009.

רקע עובדתי

2.         בשנת 1993 צורפו אדמות קיבוץ רמת רחל לשטח השיפוט של ירושלים. בשלהי 1995 אושרה תוכנית לבניית יחידות דיור על אדמות קיבוץ רמת רחל.

ביום 26/12/1995, נחתם הסכם בין חברות הבנייה אזורים בנין (1965) בע"מ (להלן:" אזורים") ומרכז כלל ירושלים בע"מ (להלן:" שיכון עובדים" או " מרכז כלל") לבין קיבוץ רמת רחל, לרכישת קרקעות לצורך בניית 650 יחידות דיור (להלן:" הסכם הרכישה"). עפ"י הסכם זה, מחצית מן הקרקע נמכרה בעסקת מזומן לאזורים, והמחצית השנייה נמכרה לשיכון עובדים בעסקת קומבינציה, לפיה, עתיד היה קיבוץ רמת רחל לקבל בתמורה 45.5% מן התקבולים, בגין מכירת יחידות הדיור, עם אופצייה לתמורה בעין (להלן:" הפרוייקט" או " עסקת רמת רחל").

שיכון עובדים שילבה בפרוייקט שותפים נוספים מצדה, לרבות מר אבי בן-סירא ממשפחת יונה. משפחת יונה, מצדה, גם גייסה משקיעים פרטיים לחלקה בפרוייקט, ביניהם הנתבעים. בתיווכו של הנתבע 2, הצטרפו מספר יהלומנים, לרבות, התובעת 1, כמשקיעים פרטיים לחלקה של משפחת יונה בעסקת רמת רחל.

לצורך עסקת רמת רחל, הקימה התובעת 1 את התובעת 2.

ביום 31/12/95, נחתם הסכם מייסדים בין קבוצת היהלומנים, הכוללת את הגופים הבאים: קבוצת פוזיילוב, רוזה אלבה מסחר והשקעות בע"מ, הנתבעת 1, ארבוב השקעות בע"מ והתובעת 2 (להלן:" הסכם המייסדים הראשון", נ/1). במסגרת הסכם המייסדים הראשון, הוקמה חברת "פאר רמת רחל בע"מ" (להלן: " פאר רמת רחל"), על מנת שזו תהווה צד לעסקת רמת רחל.

סעיף 3.2 להסכם המייסדים הראשון קובע, כי הנתבעים יחזיקו 15% ממניות פאר רמת רחל, והתובעות תחזקנה  10% ממניות פאר רמת רחל.

ביום 01/03/96, נחתם הסכם מייסדים נוסף בין פאר רמת רחל לבין חברת האוזינג ר.נ. (1994) בע"מ, אשר בבעלות משפחת יונה ומר אבי בן-סירא (להלן: " האוזינג") (להלן: " הסכם המייסדים השני", נ/3), במסגרתו הוקמה חברת "רמת רחלים בנייה בע"מ" (להלן:" רמת רחלים").

לאחר הקמת רמת רחלים, נחתם הסכם שיתוף בין שיכון עובדים לבין רמת רחלים, לפיו הוסכם, כי שיכון עובדים תשמש כנציגם של הצדדים להסכם זה ( נ/25).

ביום 10/07/2005, נחתם הסכם בין רמת רחלים לבין שיכון עובדים, במסגרתו, מכרה רמת רחלים את זכויותיה בפרוייקט לשיכון עובדים.

טענות התובעות

3.         לטענת התובעות, בשלהי שנת 1995, פנה הנתבע 2 אל מנהל התובעות 1 ו-2, מר מרדכי (מוטי) גנץ (להלן:" מר מוטי גנץ"), והציע לו להיכנס כשותף בעסקת רמת רחל.

התובעות טענו, כי הנתבע 2 הציג בפניהן מצג, לפיו העסקה הוגדרה כ"עסקת קומבינציה", שבסופה הן תקבלנה לידיהן דירות, בתמורה להשקעתן הכספית ו/או העמדת הערבויות הבנקאיות הנדרשות להקמת הפרוייקט. לדבריהן, הסכם המייסדים השני קובע כי לרמת רחלים יש זכות לקבלת 175 דירות בפרוייקט. מאחר שפאר רמת רחל החזיקה 50% ברמת רחלים, והתובעות החזיקו 10% בפאר רמת רחל, אזי חלקן הינו 5% מתוך 175 יחידות דיור, קרי 8.75 דירות בפרוייקט. ואולם, נוכח העובדה, כי לקיבוץ רמת רחל מגיעים 45.5% בעסקת הקומבינציה, נותרות לתובעות  4.76 יחידות דיור בפרוייקט.

בעקבות מצג זה, ולדרישת הנתבע 2, העמידו התובעות ערבות אישית בשיעור של 5% מחלקן ברמת רחלים, בסכום של 2,710,599 ש"ח, לטובת הבנק המלווה.

לדברי התובעות, הנתבע 2 הבטיח לתובעות, כי סיכויי הצלחת הפרוייקט בטוחים, וכי הוא אשר ידאג לאינטרסים שלהן, וייצגן בפני יתר השותפים בפרוייקט. על סמך מצגיו של הנתבע 2, בסוף דצמבר 1995, התקשרו התובעות עם הנתבעים בעסקת ניהול וייעוץ, במסגרתה ייעצו הנתבעים לתובעות להעמיד ערבויות בנקאיות ו/או אישיות. בגין שירותי הניהול והייעוץ, שילמו התובעים לנתבעים סכום של 78,585.39 ש"ח.

התובעות טענו, כי התברר להן בדיעבד, כי בשלב כלשהו, עסקת הקומבינציה שונתה במהותה, מבלי שידעו על כך ו/או אישרו זאת. כמו כן, לאחר בדיקות מקיפות, כך לטענת התובעות, הן גילו שהנתבעים הציגו בפניהן מצג שווא, פעלו במקומן ו/או מטעמן בחריגה מהרשאה, קיבלו לידיהם כספים השייכים לתובעות, נהגו כלפיהן בתרמית ובהונאה, הוציאו מידיהן כספים והתחייבויות בניגוד למוסכם, והתעשרו שלא כדין על חשבונן.